<h1>פי"ד</h1>
<h2>דף צ:</h2>
והא דטומאה טמונה מייתינן בהעור והרוטב [חולין קכ"ה ע"ב] ומייתינן הא דפ"ד דאהלות בתחילתו [מ"א], מגדל שהוא עומד באויר וכו', עד היה עומד בתוך הבית, טומאה בתוכו הבית טמא. טומאה (הפר) [בבית] מה שבתוכו טהור וכו', עד תיבת המגדל שבה פותח טפח ואין ביציאתה פותח טפח, טומאה בתוכו הבית טמא, טומאה בבית מה שבתוכה טהור שדרך טומאה לצאת ואין דרכה ליכנס.
אבל טפח על טפח [על רום טפח] מרובע ואין לו מקום לצאת, תורת קבר סתום עליו. כדתניא בתוספתא דאהלות פרק טבלאות של שייש [פט"ו ה"ו] גל של צרורות וכן כרי של תבואה וטומאה בתוכה, טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. ואם יש במקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הרי הוא כקבר סתום ומטמא כל סביביו. ותניא בתוספתא דבבא בתרא פ"א [ה"ז] כל הקברות מתפנין חוץ מקבר הנשיא ומקבר הנביא רבי עקיבא אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין. אמרו לו והלא קברי בית דוד וקבר חולדה בירושלים ולא נגע בהן אדם מעולם א"ל משם ראיה מחילה היתה להן ומוציאה טומאה לנחל קדרון. ואיתא נמי בתוספתא דנגעים פרק בית המנוגע [פ"ו ה"ב]. ובירושלמי בשלהי מסכת נזיר [פ"ט ה"ג] ובמסכת שמחות
